כולנו נאלצים בשלב מסויים בחיינו להתמודד עם אבל על אובדן מישהו אהוב - אדם או בעל חיים.
תחושת האבל כל כך חזקה וסוחפת-לעיתים זה מרגיש שהאבל לעולם לא יחלוף...
עבור רבים מאיתנו החוויה דומה: תקופה של אבל חריף ואינטנסיבי המלווה בפרצי רגשות עזים וכעבור זמן - עמעום מסויים של התחושות שמאפשר חזרה לתפקוד.
העצב, הכאב והגעגוע לא נעלמים לגמרי אף פעם ויכולים לחזור ו"להכות" בפתאומיות גם שנים אחר כך.
אשה בשם לורן הרשל שיתפה ברשתות החברתיות את האופן בו היא למדה להתמודד עם תחושת האבל:
דמיינו קופסה ובתוכה כפתור כאב וכדור גדול. בהתחלה הכדור ענק. הקופסה לא יכולה לזוז מבלי שהכדור יפגע בכפתור ויגרום לכאב עז. הכדור משתולל בתוך הקופסה ופוגע בכפתור שוב ושוב. לא ניתן לשלוט בתנודות הכדור ובכאב שהוא משחרר. זה מרגיש אכזרי ממש ומותיר אותנו כאובים וחסרי נשימה. כך זה מרגיש בימי האבל הראשונים, אין מקום לדבר פרט לכאב.
עם הזמן, הכדור קטן. הוא פוגע בכפתור הכאב פחות ופחות, אבל כשזה קורה זה כואב בדיוק כמו בהתחלה. מצד אחד, קל לנו יותר להתנהל ולתפקד בשגרת היומיום ומצד שני, כשהכדור פוגע בכפתור, הכאב תופס אותנו בהפתעה וכשאנחנו ממש לא מצפים לזה...
הכדור לא יעלם לחלוטין לעולם, אבל עם הזמן הוא יקטן ויאפשר לנו לקחת זמן להחלמה והתאוששות.
קחו את הזמן שלכם להחלים....